האמן הוותיק ארט שפיגלמן אומר שהוא משך חיבור שכתב לספר הקרוב על היסטוריה של מארוול לאחר שהמפרסם ביקש ממנו לחתוך התייחסות של טראמפ. המו”ל האגודה פוליו הזמינה את שפיגלמן לכתוב את החיבור, אך ביקשה את העריכה תוך שהיא טענה שמארוול רוצה להישאר “א -פוליטית”. מארוול עשתה משהו דומה למאמר מארק ווייד.
מיהו ארט שפיגלמן?
הוא ידוע בעיקר בזכות כתיבת הרומן הגרפי מאוס, תיאור של החוויה של אביו לשרוד את השואה. הרומן לוקח את הכותרת שלו מאפיון השחקנים. לדוגמה, הוא מתאר את כל הדמויות היהודיות, כמו אביו, כעכברים. בינתיים, הגרמנים מתוארים כחתולים וקטבים כחזירים.
שפיגלמן סידר את הרומן בעצמו משנת 1980 עד 1991 במגזין קומיקס, RAW, שהוא ובן זוגו יצרו. לאחר שהניו יורק טיימס העניק לסדרה ביקורת זוהרת, פנתאון ספרים הרימו אותו לפרסום. לאחר ששחררו אותו, הוא זכה בפרס פוליצר, הפרס המיוחד במכתבים.
למרות ההשבעה, שפיגלמן אינו זר למחלוקת. תרגומי הספר זמינים במדינות רבות, אך הספר התמודד עם התנגדות. לדוגמה, העיתונאי הפולני פיוטר ביקונט הקים הוצאת הוצאתו להפצת הספר בפולין. בתגובה, המונים התאספו מחוץ למשרדו ושרפו עותקים. Bikont לא נוגד, לבש מסכת חזיר ונופף.
פלא בתקופת הזהב
תמונה דרך DC Comics
אגודת פוליו הזמינה את שפיגלמן לכתוב את הפורוורד למארוול: תור הזהב 1939-1949, צפוי בסתיו הקרוב. במאמר, שפיגלמן כותב על האופן בו אירועים באותה תקופה העניקו השראה לעבודה של מארוול. השפשוף עבור המו”ל, ככל הנראה, היה ההשוואה של שפיגלמן לבין הנשיא טראמפ לנבל מארוול. לדברי שפיגלמן, החיבור שלו הכיל את הקו, “בעולם האמיתי מדי של ימינו, הנבל הרעוע הרבות של קפטן אמריקה, הגולגולת האדומה, חי על המסך וגולגולת כתומה רודפת את אמריקה.”
לאחר שהפנה את המאמר שלו, שפיגלמן כותב, חברת הפוליו ביקשה ממנו לחתוך את הקו הזה. ההנמקה שלהם, לדבריו, היא לא רק שמארוול רוצה להיות א -פוליטית, אלא גם “לא מאפשרת לפרסומיה לנקוט עמדה פוליטית.” שפיגלמן, וחשב שזה קצת ל”הפניה לאנודין “כזו, משך במקום זאת את החיבור שלו.
מארוול היא א -פוליטית?
קפטן אמריקה בהחלט לא להיות פוליטי, דימוי דרך מארוול
הבדיחה, כמובן, היא שעמדה א -פוליטית של מארוול תהיה חדשה יחסית. בתקופת הזהב הספר נציג לכאורה, הקומיקס היה נפוץ בנושאים פוליטיים. אי פעם כי אז הם שימשו להצהרות רבות פוליטיות. כפי שכותב ארט שפיגלמן עצמו:
… החלוצים שמאחורי המדיום העוברי הזה שבסיסו בניו יורק היו בעיקר יהודיים ומרקע מיעוט אתני. זה לא היה רק סיגל ושוסטר, אלא דור שלם של מהגרים אחרונים וילדיהם – אלה רבים רגישים לפגעי הדיכאון הנפלא – שהיו מכוונים במיוחד לעליית האנטישמיות הארסית בגרמניה. הם יצרו את übermenschen האמריקני שנלחם למען אומה שלפחות יקבלו בברכה את ‘העייפים שלך, העניים שלך, ההמונים הצטופפים שלך המשתוקקים לנשום חופשי לחלוטין …’
ככאלה, סביר להניח כי לעמדה החדשה הברורה הזו יש הסבר קל. אייק פרלמוטר, יו”ר מארוול, הוא חבר ותיק של הנשיא. אז קיצוץ הקו עשוי להיות פחות על פוליטיקה בכלל והרבה יותר על פוליטיקאי אחד באופן ספציפי. וזה פשוט … לא -פוליטי.