המוח הקדחת של מרקלי: הצעת את זה

הפרסום הזה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות כמו גם טורים

וויין מרקלי

מאת וויין מרקלי

עם כל בלוג שאני מבקש טיפים של ספרים שאתה קורא שאני לא טוב כמו שאתה מאמין שאני מפסיד. הפעם אני הולך להעריך שלושה ספרים שהוצעו לי על ידי מבקרים בבלוג זה. אז ראשית, הרשו לי לומר, תגיד תודה לך. אני תמיד מברך על הטיפים שלך כמו גם בזמן שבדקתי יותר קומיקס ממה שכל אחד צריך, ישנם מספר מהם שאני מפספס בגלל הדעות הקדומות שלי כלפי הנושא, מקבל גישה לחומר, זמן או כל סוג של סוג של מספר הסיבות. מכיוון שהנקודה בבלוג זה היא להצביע על ספרים, ייתכן שהמבקר החמיץ אותם כמו גם [ראויים] לזמנכם לבדוק (וזו הסיבה שלעיתים רחוקות יש לי הערכה שלילית מכיוון שאני לא מנסה לספר לכם מה לא לקרוא. אני לא מרגיש שזה משרת אותי או לך כל סוג של טוב), עם זאת אני רוצה לסייע להרחיב את קהל הקוראים של ספרים שנהניתי מהם, כמו גם מאמין שאנשים אחרים ייהנו גם הם. לכן זו הנאה כזו לבדוק את הספרים האלה שהתעלמתי מהם. תודה לך, זה תוקן עכשיו. תודה לך, המבקרים בבלוג זה.

מלחמת הכוכבים: דארת ‘ויידר כרך א’. 1 – ויידר

אני רוצה לספק אמירה ענקית תודה לך לברט א ‘שאמרת לי בדיוק כמה מלחמת הכוכבים הגדולה: דארת’ ויידר מאת קירון גילן כמו גם סלבדור לרוקה. ברט בילה יותר זמן ממה שאני יכול לספר לספר לי בדיוק עד כמה הספר הזה היה מצוין כמו בדיוק איך אני מפספס קריאה מצוינת. ובכן, הוא צדק. ראשית מאוד, לספר זה היו שתי שביתות נגדו לפני שאי פעם חשבתי לקרוא אותו. ראשית, זה נכתב על ידי קירון גילן, כמו גם אני מבין שאני במיעוט כאן, אינו הסופר המועדף עלי. ככלל אני מגלה את עבודתו להיות מפותלת כמו גם כל כך מבולבלת, שפשוט לא נהנה מזה, למרות שרבים אנשים אמרו לי שאני טועה בזה. שנית, זה היה מלחמת הכוכבים, שאינה הז’אנר המועדף עלי. שוב אני מבין שמדובר בקורבן, עם זאת מעולם לא הייתה זו סדרת הקולנוע המועדפת עלי או ספרי קומיקס. עכשיו כאן אני אוכל עוגה צנועה, מכיוון שקראתי את האוספים האגדיים של מארוול של מלחמת הכוכבים מדפיסים מחדש את הקומיקס הישן של מלחמת הכוכבים הוותיקה של מלחמת הכוכבים שאני מגלה שנהנתי מהם ביסודיות. יש כרגע ארבע סדרות שונות של אוספים אגדיים המתמקדים בתקופות זמן שונות של היקום של מלחמת הכוכבים, כמו גם כל אחד כמו גם כל אחד מהקולקציות הללו פוצץ אותי בדיוק כמה הם גדולים כמו בדיוק כמה הדוקים ההמשכיות הוא. פלוס, לפחות בעיניי, הוא מארוול מדפיס מחדש את כל הקומיקס של מלחמת הכוכבים האפלה בסדר כרונולוגי, לא ווילי מטופל כמו שהיו כשיצאו לראשונה. (Dark Equine עשה המון קומיקס של מלחמת הכוכבים במשך 20 שנה, כמו גם הסיפורים נקבעו בזמן הסרט הראשון, ואז 10,000 שנה בעתיד, ואז 10,000 שנה לפני הסרט הראשון וכו ‘. אז אז קריאת הסיפורים האלה על מנת לי כל כך מהנה הרבה יותר.) מאז של האוספים האגדיים האלה כמו גם את הכבוד שיש לי לדעתו של ברט, סיפקתי את ויידר, למרות הסתייגותי.

ברט אמר לי שדארת ‘ויידר היה סיפור מושלם של מדע בדיוני, פוליטיקה, תככים אישיים כמו גם מיתולוגיה של מלחמת הכוכבים. בהתבסס על זה בדקתי את שתי המלחמות הראשונות: דארת ‘ויידר סחר; ויידר (איסוף בעיות 1-6) כמו גם צללים כמו גם טריקים שאוספים בעיות שבע עם שתים עשרה. שני הספרים הללו חיו כמו התיאורים של ברט כמו גם חרגו מהם. סיפור הסיפורים של קירון קדימה ישירות כמו גם נקי עם סיפור שמתפתח לקראת מטרה אולטימטיבית שמתאימה איתה היטב במה שכבר הוקם בסיפורי מלחמת הכוכבים הקודמים (האם הקומיקס המקורי של מלחמת הכוכבים האפלה עדיין סיפרו לי שניהם הם גם לא). הדמויות כולם פועלות כפי שהייתם מצפים, כאשר דארת ‘מקבלת השראה מרצונו שלו כמו גם מטרות, שאינן בהכרח ברורות מאליהן, כמו גם לעיתים מתנגדות לקיסר. זו העבודה הטובה ביותר שבדקתי על ידי קירון גילן, כמו גם גורמת לי להאמין שאני דרישה לחזור ולקרוא מחדש את הלוקי שלו כמו גם עבודה אחרת כמו שאולי לא שיפצתי על כך. באשר לאמנות של סלבדור לרוקה, היא יפה. הוא נקי כמו גם מתאים לסיפור לחלוטין כשהוא מערבב גוון ריגול כהה עם היבטי מדע בדיוני (מרחב כמו גם חלליות) ללא רבב. נוסף על כך שהנופים שלו כמו גם דרואידים הם כמעט יפה להסביר (ואלה דרואידים שלא כמו שראיתי בשום מקום אחר במלחמת הכוכבים). לרוע המזל מבחינתי נתקלתי בספר הזה גם מאוחר כשסתיים בבעיה 25. על פי גילן הספר הזה מסתיים מכיוון שהוא הגיע למחשבה סופית טבעית כמו גם לא בגלל האשם הרגיל,מכירות. אני הולך להיות מצער לראות את זה הולך כמו כן, עם זאת יש לי לפחות שלוש עסקאות נוספות להביט קדימה לקריאה. דברים מצוינים למרות הדעות הקדומות המקוריות שלי.

פרז: נשיא העשרה הראשון

בקורא זמן רב, ג’ף וו. הציע בתוקף שבדקתי את הסדרה החדשה של פרז מ- DC שהייתה סובלת מהלידה מחדש של DC, ובוטלה. מכיוון שהסדרה המלאה לא נאספה בשלב זה, כמו גם אני מאמין שהסיפור טרם הושלם, הלכתי וגם בדקתי את הפרז המקורי משנות השבעים. די.סי. רק לאחרונה הוציאה אוסף של כל סיפורי כל פרז (הנשיא הגברי הנוער) מהסדרה המקורית שלו מאת ג’ו סיימון כמו גם ג’רי גרנדנטי, כולל ה- Never (כמעט) לפני שפורסמו בעיה מס ‘5 מקולקייד קומיקס בוטל מספר 2. (קומיקס מבוטל היה ריצה מוגבלת סופר; 35 עותקים של שני אוספי סיפורים ש- DC עשתה אולם לא פרסמו בגלל התכווצות במספר הכותרות שהם פרסמו. זה כלל בעיות בודדות של קמנדי, סופרגירל, תאורה שחורה, פרז , כמו גם רבים אחרים. למרבה המזל, DC מנפיקה לאט אוספים של סדרות ה -70 המופסקות הללו, כמו גם את הבעיות הללו שאבדו בעבר לקורא הטיפוסי. הפרשים הקומיקס שבוטלו נעשו כ”אשקנים “מסיבות זכויות יוצרים כמו גם ובכן, לא לקהל הרחב. כמה מהסיפורים הללו הודפסו בספרים אחרים מאז, אולם בשום אופן לא כולם). בנוסף לסדרה המקורית, הכלולה בקולקציה זו הם Sandman #54 שהציגו את פרז, ה- Visions Visions Prez מאת אד ברובייקר כמו גם אריק שאנאוור (סיפור זה לבדו שווה את עלות הסחר) כמו גם הופעות פרז מהחושך אביר כמו גם מרובה סבל. הנחת היסוד שמאחורי הסדרה (והיא משנות השבעים מאוד) היא הנוער צעיר ככל ש- 18 ניתנת לזכות הבחירה, כמו גם הם מצביעים במספרים מצוינים בני נוער צעירים כמו עצמם לקונגרס, כמו גם להפחית את עידן הנשיא ל -18 מאז השינוי החוקתי הזה, פרז ריקארד הופך לנשיא בגיל 18, כמו גם זה הופך לסיפור שמראה מאוד את זמנים של שנות השבעים. הנבל לאורך כל הדרך הוא מאפיונר בשם המנהל סמיילי, שראשו היה פנים סמיילי ענקיות, כמו גם פוליטיקאים מרושעים, כמו גם כל מיני מושגים מטופשים שלצערנו נכונים כיום. הבחור הימני של פרז כמו גם ראש ה- FBI הוא Free Eagle Free שחי בטיפי נסתר בו פרז רואה אותו לפגישות טריק. יש סיפור על קבוצה פוליטית של ימין אמריקה שמראה באופן מוזר את הסצנה הפוליטית של ימינו. היססתי לבדוק את האוסף הזה כשאני זוכר את הסיפורים האלה כלא גרועים, עם זאת הם באמת די טובים. אלה בשום אופן לא אמנות או סיפורים מצוינים לפי הסטנדרטים של ימינו, או אפילו זו של שנות ה -70 למען האמת, עם זאת יש פנייה לסיפורים כמו גם למרכיב מפחיד בדיוק איך הסיפורים האלה מארבעים שנה אחורה עדיין נשמעים נכון היום ו הופתעתי בדיוק כמה בדיוק נהנתי מהסיפורים האלה. הסיפור של סנדמן כמו גם חזיונות הסחרחורת הם שניהם סיפורים מצוינים כמו גם יותר ממה שמורכבים לכל סוג של גירעונות שיש לחמש הבעיות המקוריות. מוזר כמו שהיה רעיון שפרז היה, הסיפורים המקוריים הם מבדרים ביותר כמו גם הסיפורים העכשוויים יותר הם דמיון מחדש מצוין של הדמות. כללי נהנתי מאוד מהספר הזה, כמו גם אני מופתע בדיוק עד כמה הספר הזה מתחזק לעומת מה שזכרתי. עכשיו אני מסתכל קדימה לקרוא את הפרז החדש שג’ף היה כל כך היפוי עליו. אני שמח שהוא הציע לי פרז (ישן כמו גם חדש) כשגיליתי מחדש אוצר אבוד נוסף.

חוף פרטי

חוף פרטי מאת דייוויד האן היה ספר שאהבתי כשזה יצא לראשונה בשנות התשעים מגרפיקה של עבדים. Dover Press זה עתה הוציא את הספר הכולל שהדפיס מחדש את שבע הבעיות הראשונות כמו גם 30 עמודים שמעולם לא ראו הדפס לפני כן. אני רוצה לומר תודה למבקר אנונימי ששלח אותי בדואר אלקטרוני כמו גם כיוון את האוסף הזה כשהבינו שאני מעריץ ענק של הסדרה המקורית. סדרה זו הייתה במקור מיניסטריות שנקראו כיף כמו גם סכנות ב- Trudyverse כמו גם פורסמו על ידי Antarctic Press. לאחר מכן זה עבר לעבודות עבדים שם נמשך שבע בעיות רק כדי להיעלם. דייוויד המשיך לעבוד על כל מיני חומרים שנעים בין מועדון ביס ועד 66 ‘באטמן’ מספק את הבחור מ- U.N.C.L.E. תמיד הייתי מעריץ של האמנות הנקייה שלו כמו גם סגנון סיפור סיפורים שמושלם לכל כך הרבה ספרים, שתמיד אני מופתע שהוא כן נמנע מלעשות ספרים גבוהים יותר. התנפצתי שחוף אישי מעולם לא הגיע למסקנה, אולם עכשיו אני נרגש מכיוון שבסוף אוכל לבדוק את הסיפור הכולל. כמו כן היה שווה לחכות. כפי שמרמז הכותרת המקורית, חייו של טרודי הונוואן הם כל דבר רגיל ככל שיהיה. כשאתה מתחיל מאוד לקרוא את הסיפורים שאתה עשוי להאמיןזה רק פרוסת ספר של חיים, עד שהעב”מים, הבחור בשחור, כמו גם הקסם שמונה שמונה הסקרן מתמיד מופיע. קשה לקטלג את הסיפורים האלה הם הם נוטים ללכת לכל מקום שהדמויות שנראות רוצות. יש זרם ספציפי של מודעות לסיפורים אלה, אולם יש נקודה מאחורי כל ההליכים המוזרות. אני לא יכול לא לציין בדיוק כמה אני מרוצה לראות לבסוף מה הייתה המטרה הסופית, כמו גם אני חייב לציין את התשלום באמת עובד. בזמנים שקוראים את הסיפור הזה פשוט להאמין שאתה אבוד או שהאן איבד את דרכו, אולם אם אתה דבק בזה, הסוף שווה את הטיול. אני רוצה לשבח את פרסומי דובר להחזיר להדפסים כל כך הרבה אבני חן אבודות מצוינות, בעיקר עם חומר חדש, כמו זה, חוף אישי, ארה”ב של סם גלנצמן. סטיבנס כמו גם אטו, הכוכב הנודד הנודד של טרי וודס כמו גם כל כך הרבה יותר.

ג’וני המניאק הרצחני

הערה צדדית מהירה בבלוג בשבוע שעבר על ספרים שנשים עשויות ליהנות ממנה. קמעונאי זמן רב, האנק לטרל מספרי המאה העשרים הסביר את הפופולריות של ג’וני המניה הרצחנית עם לקוחותיו. הייתי קצת מופתע מכך שכן ג’וני היה מוכר משובח במשך העשרים השנים האחרונות, אולם לא זיהיתי שהספר עדיין היה כל כך חזק עם נשים. אני שואל אם התיקו הוא הדמות של ג’וני, ההשפעה של הפולש צים (לשניהם יש בדיוק אותו יוצר, ג’ונן ואסקס), או משהו אחר? אני מבין שג’וני תמיד הציע יותר מפה לאוזן מאשר כל דבר שעובד העבדים הצליח לעשות כדי לקדם את זה. כמו כן גיליתי את זה מעניין שהאנק קובע כי מכירותיו של ג’וני הן מהנושאים הבודדים, ולא הקומפילציה. תודה על העדכון כמו גם הקלט האנק.

זה עוטף את הבלוג השבוע. תודה לך שקראת את הבלוג הזה כמו גם על התגובות שלך כמו גם הצעות. כפי שאתה יכול לראות, אני כן בדקתי את כל מה שמוצע, כמו בדרך כלל אני נוחתת בועטת בעצמי על כך שפספסתי את זה בפעם הראשונה, כך ממש כמו ויידר. או בפעמים אחרות אני פשוט לא מזהה יוצר שאת עבודתו נהניתי חוזרת לדפוס, ממש כמו חוף אישי, כמו גם כשזמן מה זה פשוט נחמד לגלות מחדש משהו שהשפיע על יצירה חדשה, כמו עם פרז. כל שלושת הספרים הללו שונים ביותר אולם שלושתם מצוינים. הייתי רוצה להבין מה האמנת על הספרים האלה או אם יש ספרים אחרים שהתעלמתי מהם. כאשר שוב כל מה שכתבתי ממש כאן הוא נקודת המבט שלי וגם בשום שיטה לא מראה את המחשבות או הדעות של ווסטפילד קומיקס או עובדיהם. אני מקווה שתקדיש זמן לבדוק את אחד הספרים האלה מכיוון שכולם קלאסיקות. כמו תמיד,

תודה.