אפילו הקורא הסיבתי ביותר באתר זה צריך לדעת שבנוסף למוזיקה אני באמת חופר אימה. ולהכין רשימות. אז הפוסט הזה הוא טבעי.
סטיבן קינג הוא ללא ספק סופר האימה האהוב עלי. בין אם מדובר בעבודותיו המאוחרות והמחשבות הרבה יותר כמו שקית עצמות או אפוסים קודמים של דם-והבנה כמו ‘סאלמס לוט וקוג’ו, יש מעטים שיכולים להחזיק לו לפיד כאשר זה נוגע לרעיונות מדהימים, ובאופן כללי, הוצאה להורג מכובדת ו
אבל באשר לעיבודים של הסרט/הטלוויזיה שלו? לא כל כך. חלקם נפלאים אך רבים הם רעים ללא הפסקה. הנה הטוב, הרע והבינוני.
15 הסרטים המובילים בסטיבן קינג/תכניות טלוויזיה
15. Sematary Pet (1989). זה מטופש (איזה סוג של שמוק קובר את הילד שלו בבית קברות לחיות מחמד) וזה מציג את הרמן מונסטר, אבל אני אוהב את הסרט הזה, כל הדרך למוזיקת הנושא של רמונס (“אני לא רוצה לחיות בבית קברות לחיות מחמד! “) היצמד עם זה – זה קצת מסודר ומתוארך – אבל זה קלאסי.
14. כריסטין (1983). אם אוכל להיות אישי, קראתי את כריסטין כשהייתי כבן 10 באי מול חופי מיין. האי היה כ -3 מיילים רבועים והיו כ -15 מכוניות מנועיות על האי כולו. סיימתי את הספר בשעת לילה מאוחרת, סגרתי אותו והתברר לי את האור לחדר השינה שלי, שעמד מול שדה בסוף דרך עפר, כחצי קילומטר מהכביש הראשי. התגלגלתי לכיוון החלון ופנסים פתאומיים הופיעו בראש השדה. הם התמהמהו כחמש דקות ואז נסעו משם. סיפור אמיתי.
הסרט הזה, בבימויו של במאי האימה הגאוני ג’ון קרפנטר, הוא מפחיד ומאירוני (כפי שקינג היה מאוחר יותר, קורבן של פגע וברח נורא). ההברקה של זה היא הדרך בה היא מתפעל את סיפור האהבה המקובל של הילד והרכב שלו שאתה שומע בכל שיר בנים צעירים בחוף. קרפנטר הצליח לעשות סרט שהיה, בדרכים רבות, טוב לא פחות מהספר.
13. סערת המאה (1999). אחד ממספר המיניסטרים הטלוויזיוניים של מר קינג, סיפור זה של עיירה קטנה שהוטלה על ידי אדם דמוי שטן מסתורי במהלך סופת שלגים היה מלא במתח ולעיתים מפחיד כמו שהטלוויזיה יכולה להיות אי פעם. “תן לי את מה שאני רוצה ואני אלך!”
12. אזור המת (סדרת טלוויזיה). העונות הזוגיות הראשונות של המופע הזה היו מהשורה הראשונה, למעשה בשווי של ה- X-Files. זה התחיל לרדת אחרי זה, והם לא עשו עבודה נהדרת עם סיפור העלילה של הכומר פורדי, אבל בסך הכל זו הייתה מחמאה משובחת לגרסת הסרט המצטיינת (ראו מספר 6, להלן), אחד המלך של קינג הרומנים הגדולים ביותר.
11. האיש המנהל (1987). אה-נולד וריצ’רד דוסון בכיכובם יחד! הסרט הזה מתוארך למדי, אך זהו דוגמא קלאסית לסרט ההשתוללות העתידני של שנות השמונים, בדומה לברחה מניו יורק או שליחות קטלנית. לא סרט נהדר, אלא דוגמא נהדרת לז’אנר. פלוס: סטרץ ‘זהב!
10. הדוכן (1994). היו מספר רב של טלוויזיה המבוססת על יצירות של קינג, בעיקר מכיוון שהספרים שלו כל כך ארוכים. כמה היו הוגנים עד טובים (הזוהר, אדום ורד), חלקם היו טונות של כיף גבינה (Langoliers, הסדרה הראשונה של ‘Salems Lot), חלקם מצמררים, חלקם קורניים. ואז יש את זה, שהוא כל האמור לעיל. אם אין לך זמן טוב לצפות בזה, אתה בטח סנוב.
9. מקסימום Overdrive (1986). אני כנראה אחד הבודדים שהעמידו את “הרכב” של אמיליו אסטבז הזה (קבל את זה? חה!) ברשימה העליונה שלי, אבל אני אוהב את הסרט הזה. גם לא הצלחתי לתפוס אותו בטלוויזיה בכבלים או למצוא אותו ב- DVD. זה מבוסס על “משאיות” מהאוסף הראשון של קינג, משמרת לילה, ספר שקראתי עד שהוא התפרק. הם עשו עיבוד מעודכן שהיה שטויות טהורות, אך הגרסה הזו מתנדנדת. הכי טוב לפסקול AC/DC כולל מנגינה מקורית “מי עשה את מי?”, איזה בעיטה מתחילה, אם הזיכרון משמש, הכי טוב כאשר הכספומט אומר לסטיבן קינג לזיין. אנא שחרר זאת ב- DVD !!!
8. 1408 (2007). סרט מפחיד באמת שעוסק בעיקר בג’ון קוסאק בחדר במלון. אני לא מבין מדוע הסרט הזה לא קיבל ביקורות טובות יותר או קופות.
7. הערפל (2007). פרנק “שושנק” דארבונט ביים את הסרט המפלצת המפחיד בצורה יוצאת דופן. הם לא עושים סרטי מפלצת רבים מדי בימינו, וכאשר הם עושים זאת הם נוטים להיות על האפקטים המיוחדים וממתקי העיניים, על חשבון האימה והמתח. זה משחק את הדרך בה “הערפל” צריך להיות: נמוך, מצמרר ואז לבנות לשיא. התלונה היחידה שלי: זה היה צריך להסתיים כשהם נסעו לערפל. סיום “גוטצ’ה” נדבק, טיפש וצפוי. אבל סרטי אימה רבים מסתיימים רע. הדבר המהותי כאן: הסרט הזה באמת צריך להפחיד מכם את הזבל. זה לא רק סרט נהדר של סטיבן קינג, זה סרט נהדר, תקופה.
6. אזור המת (1983). ווקן, מותק, ווקן. ודייויד קרוננברג. אָמֵן.
5. קארי (1976). הרומן הראשון והסרט הראשון של סטיבן קינג, החל שלוnull